תוצרת הארץ Boulangerie

הדפוס בצורתו המוכרת הומצא באירופה, במאה ה־15, על ידי יוהאן גוטנברג. חלק מהאלמנטים של הטכנולוגיה הצטברו בשנים שקדמו לכך: הנייר הגיע לאירופה, ולצורך הדפסה מחיתוכי עץ או אבנים מסותתות, הלכו והשתכללו מכבשי הדפוס, דיו, ושיטות כריכה. גוטנברג בנה מכבש הדפוס חדש, שהיה מבוסס בעיקרו על המכבשים ששימשו בייצור הנייר, ופיתח דיו שהיה מבוסס יותר על צבעים שפיתחו ציירים בני התקופה, מאשר על הדיו ששימש בכתיבה ידנית, כמו גם את השיטה למשוח את הדיו על הגלופה. החלק העיקרי בהמצאתו של גוטנברג, ההוא השימוש בגופנים יצוקים מנתך עופרת, הדרך ליציקתם, והדרך לסדר אותם בגלופה מוכנה להדפסה. גוטנברג חקר ופיתח את הנתך המתאים, ונתך זה שימש ומשמש בדפוס הבלט עד תום עידן הבלט, במגוון וריאציות שרובן ככולן התבססו על עופרת – כ־80% או יותר, כשהמתכות הנוספות הן אנטימון, ובדיל, ובעבר גם נחושת ואבץ. הוא פיתח, או המציא, את השיטה ליציקת גופנים, על ידי הצמדת המטריצה לתבנית מלבנית, ויציקת הנתך לתבנית. הגופנים מסודרים בתיבה מיוחדת, באופן שיש תא לכל תו, כשבכל תא מספר רב של גופנים זהים. העובדה שהגופנים יצוקים כולם מאותן המטריצות משמעה שכל המופעים של אותה אות נראים זהים זה לזה.

Things were simpler in the days when type was made out of metal. There were two main roles — type designer and typesetter — and their work was constrained by the rules of the physical universe. It also helped that by late 1800s, the type industry had figured out most of the basics. A life of a typeface would start on paper, with a type designer spending weeks or months sketching all the necessary letterforms. After they were done, the drawings of the typeface were turned into a font: actual physical blocks of lead. You needed to buy one or more such blocks for each letter. You also needed to buy additional metal blocks for different sizes of text. But font size wasn’t defined as the size of the letters — it was the height of the metal block holding them, expressed in a unit known as point (each point was a 1/72 of an inch, or about 0.4mm). The block height was known, but within it, the type designer could do whatever they wanted: Fonts of the same size could be bigger or smaller, their baseline (the line each letter “sits” on) placed higher or lower, and so on.